מעיין - אמנות בזכוכית בע"מ נ' מאיר ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין.

2.העובדות הצריכות הן, כקליפת האגוז, כדלקמן:

2.1עסקינן בתביעה לתשלום יתרת חוב נטענת בגין אספקת מוצרים שונים לנתבעים על פי הזמנה.

2.2בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה גם בקשה להתיר את המצאת כתב התביעה מחוץ לתחום המדינה.

2.3בהחלטה מיום 15/4/12 הותרה המצאה מחוץ לתחום המדינה לנתבעת מס' 1 בלבד.

2.4ביום 30/7/12 הגישה התובעת הודעה על המצאת כתב התביעה לנתבעים וכן בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

2.5ביום 15/10/12, ולאחר שלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין כנגד הנתבעים, הוא פסק הדין נשוא הבקשה (לעיל ולהלן: "פסק הדין").

3.בבואנו לבטל פסק דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות: האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכח שקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); רע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004); בש"א (ת"א) 12746/08, פיתוחי חוטם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ' COLGATE PALMOLIVE COMPANY (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

4.בהתאם לאישורי המסירה שבתיק בית המשפט - כתב התביעה הומצא לנתבעת מס' 1 ביום 20/6/12 ולנתבע מס' 2 ביום 6/6/12.

הנתבעים מודים כי כתב התביעה הומצא להם עוד בטרם מתן פסק הדין, הגם שלשיטתם ההמצאה היתה לבעל הבית בכתובת העסק הישן שלהם, אך הם בחרו לפנות תחילה למנהל התובעת במטרה ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

מעבר לטענה כללית זו נמנעים הנתבעים מלפרט את המועד בו נודע להם לראשונה אודות הגשת התביעה, מועד פנייתם למנהל התובעת, המועד בו התברר כי המשא ומתן לא צלח, מועד פנייתם הראשונה לעורך דין וכיו"ב פרטים נדרשים, קל וחומר לצרף תיעוד תומך בטענה זו.

כך או כך, ממועד ההמצאה ועד מועד מתן פסק הדין חלפו למעלה מ-4 חודשים בהם הנתבעים לא מצאו לנכון להגיש כתב הגנה ולמצער להגיש בקשת ארכה מתאימה. לעניין דא גם אין בידי לקבל את הטענה כי נדרש פרק זמן זה על מנת לאתר עורך דין, טענה שאף היא, כאמור לא פורטה כדבעי.

לפיכך, לא נפל כל פגם בהליך מתן פסק הדין וזאת מעבר לחזקה בדבר תקינות ההליך, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים (וראה לעניין זה גם ב-ע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004)).

5.השאלה הנשאלת היא, אם כן, האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. לעניין זה שומה עלינו לבחון שניים: האחד, הטעם למחדל - בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות; והשני, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול (ראה: רע"א 5904/10, אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (2010); רע"א 9565/09, מרגוליס נ' גנץ (2010); ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); רע"א 5357/99, נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בע"מ (1999); ע"א 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; בר"ע (ירושלים) 694/05, בן חנן נ' חסון (2005); בש"א (ירושלים) 7146/04, מפרק חברה י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ נ' הכונס הרשמי (2008); ת.א. (ת"א) 2209/05, אורן נ' השמירה-טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ (2010); ע"א 10152/07, פדידה נ' רפאלי (2010)).

5.1הטעם למחדל -

לטענת הנתבעים, כתב ההגנה לא הוגש בשל ניסיון ההדברות עם התובעת, הצורך באיסוף וארגון המסמכים כאשר הם אינם בקיאים בדין הישראלי וחיפוש אחר עו"ד בארץ ולא מתוך זלזול בבית המשפט. כאמור, אין בידי לקבל טענה כללית זו שלא נתמכה בתיעוד הולם, בפרט משלא נהיר מדוע לא הוגשו הודעות או בקשות מתאימות לתיק בית המשפט. כך גם אין כל הסבר לפרק הזמן אשר חלף ממועד מתן פסק הדין ועד להגשת הבקשה. יחד עם זאת, בנסיבות מקרה דא, אין לומר כי המדובר בזלזול שיטתי ובוטה בהחלטות בית המשפט.

5.2סיכויי הגנה -

לטענת הנתבעים, אין יריבות בינם לבין התובעת שכן התובעת מכרה את מוצריה לחברתGlass INC" "AM Marketing שהנה חברה בעירבון מוגבל ובעלת אישיות משפטית נפרדת (להלן: "החברה"), ואין בכתב התביעה טענה להרמת מסך.

בנוסף, טוענים הנתבעים כי במהלך השנים, סיפקה התובעת על פי הזמנת הנתבעים גופי תאורה פגומים ולעיתים חלו עיכובים בקבלת המשלוחים. מחדל זה גרם לחברה נזק שהינו בר קיזוז כנגד התביעה.